שפיצר

בתהליך ההיכרות שלכם עם עולם המשכנתאות, בוודאי נתקלתם די מהר במונח "לוח סילוקין בשיטת שפיצר", או בקיצור "לוח שפיצר" או פשוט "שפיצר". אך אם, חס ושלום, ניסיתם לשאול מישהו או לחפש בעצמכם הסבר רציני על מה זה בדיוק אומר... אז רוב הסיכויים שקיבלתם תשובה די מעורפלת, והמסקנה העיקרית שיצאתם איתה היא שזה לא לגמרי ברור איך זה עובד, אבל עכשיו שאתם בעניינים אתם יכולים להתחיל לשתול את המילה "שפיצר" בשיחות עם חברים ולהשמע כמו ספץ. ואם אתם ממש רוצים לצאת תותחים, תוסיפו עוד איזו מילה על זה שזאת שיטה של הבנק לדפוק אתכם עם ריביות גבוהות כבר בהחזר החודשי הראשון. אמנם אין ספק שהבנק דופק אתכם בדרכים רבות ומגוונות... אבל לוח שפיצר היא לא אחת מהם. אז בואו נעשה קצת סדר.

קודם כל נתחיל בהתחלה. לוח סילוקין זה פשוט מונח מפוצץ שנותן תשובה על השאלה הפשוטה: "אז כמה אני אצטרך לשלם כל חודש?". כמובן שלא תמיד אפשר לענות על השאלה הזו מראש, בגלל שלאורך חיי המשכנתא יהיו שינויים במדד, בפריים ובשאר העוגנים, ואולי גם יהיה לכם פירעון חלקי מוקדם באיזשהו שלב שישנה את הסיפור... אז בעצם אנחנו מנסים לענות על שאלה קצת יותר פשוטה - "כמה אני אצטרך לשלם כל חודש, אם נניח ששום דבר לא ישתנה עד סוף תקופת המשכנתא?" ואז נוכל לבנות לוח סילוקין, כלומר חישוב מראש של מה יהיה גובה התשלום בכל חודש מתחילת התקופה ועד סופה. ומה אם באמת משהו ישתנה? אז פשוט נחשב באותו רגע את הלוח מחדש עם הנתונים המעודכנים על התקופה שנותרה, ונמשיך בתשלומים לפי הלוח המעודכן.

הנקודה הבאה היא חשובה, מכיוון שאינה מודגשת מספיק ברוב ההסברים על משכנתאות בכלל ולוחות סילוקין בפרט, וחוסר ההבנה שלה הוא המקור לטענה ששיטת שפיצר היא המצאה רשעית של הבנק, וטעויות נפוצות אחרות. הנקודה מאוד פשוטה: מדי חודש אתם חייבים לבנק את מלוא סכום הריבית על יתרת הקרן באותו חודש. כלומר מדי חודש בודקים כמה היתה יתרת הקרן מיד לאחר התשלום החודשי הקודם, ומחשבים עליה ריבית לתקופה של חודש (מתרגמים את אחוז הריבית השנתית של ההלוואה לריבית חודשית ומכפילים בקרן), ואת הסכום הזה אתם חייבים לשלם. זה נכון לגבי כל שיטות ההחזר - קודם כל אתם חייבים את הריבית עבור אותו החודש. אין פה עניין של להזיז את הריבית מתחילת התקופה לסוף התקופה, או לפזר אותה אחרת לאורך התקופה בצורה יותר הוגנת... פשוט כל חודש משלמים את הריבית על יתרת הקרן באותו החודש. ככה זה בהלוואה עם תשלום חודשי. מה לעשות. ומה עם הקרן? אז כאן כבר יש לכם גמישות בבחירה איך תרצו להקטין את הקרן לאורך התקופה.

דבר נוסף שחשוב להבין הוא שתמיד כדאי לכם להקטין את הקרן כמה שיותר, וכמה שיותר מהר, ע"י הגדלת ההחזר החודשי - כל סכום מעבר לריבית החודשית שאותה אתם משלמים בהחזר החודשי הולך כמובן להקטנת הקרן. למה זה כדאי? בדיוק בגלל אותה הנקודה שהרגע הסברנו: כל חודש אתם חייבים לשלם ריבית על יתרת הקרן שנותרה מאז התשלום הקודם. אז אם הקרן יותר קטנה, תשלום הריבית יותר קטן. וכל שקל שאת החזרתו תדחו לזמן מאוחר יותר, תשלמו עליו ריבית בכל חודש עד אז. לכן תמיד עדיף להקדים. בנוסף, אם תגדילו מספיק את החזר הקרן מדי חודש, אז תסיימו להחזיר את כל הקרן מהר יותר, כלומר תקופת המשכנתא תתקצר - ואם תתכננו זאת מלכתחילה, אז אולי תוכלו לקבל ריביות יותר נמוכות מהבנק (הוא נוטה לתת ריביות יותר טובות על תקופות יותר קצרות, כי זה מקטין עבורו את הסיכון). המגבלה היחידה היא כמובן היכולת שלכם לעמוד בהחזר החודשי לאורך התקופה (והבנקים יגבילו את ההחזר לפי אחוז מההכנסות שלכם, כדי לא לקחת סיכון שלא תצליחו). כעת בואו נראה את השפעת שיטות הסילוק השונות על הקרן:

בהלוואת בלון חלקי, או גישור, או בוליט, אתם בוחרים לא להקטין בכלל את הקרן לאורך התקופה, כלומר התשלום החודשי הוא רק של הריבית, ואת כל הקרן תחזירו בבת אחת בסוף התקופה. כמו שראינו, דחיית תשלום הקרן לסוף מייקרת לכם את עלות המשכנתא, אבל לפעמים אין ברירה (כשכרגע אין לכם את הכסף, אבל הוא בטוח יגיע בסוף התקופה).

בהלוואת בלון מלא, אתם עדיין חייבים את תשלום הריבית החודשית, אבל במקום לשלם אותו בפועל באותו יום אתם מבקשים מהבנק להוסיף אותו לחוב, אז בחודש הבא תשלמו ריבית גם על הקרן וגם על חוב הריבית הקודם (וזה נקרא ריבית דריבית), וכך שוב בחודש הבא... כל פעם החוב שלכם יתפח כשתוסיפו אליו את תשלום הריבית החודשי אותו אתם חייבים. וכך החובות יצטברו עד לסוף התקופה, ואז תבצעו בבת אחת תשלום ענק שכולל את החזר כל הקרן וכל חובות הריביות על כל התקופה. זו השיטה היחידה בה תשלום הריבית החודשית לא נעשה בפועל ביום ההחזר החודשי, אבל אתם עדיין חייבים אותו - פשוט דחיתם את התשלום בפועל, ושילמתם על כך ביוקר ע"י תוספת ריבית דריבית.

בלוח סילוקין בשיטת קרן שווה - כמו שאתם יכולים לנחש מהשם - תחזירו כל חודש סכום שווה להקטנת הקרן. כלומר ההחזר החודשי יכיל את הריבית החודשית, ובנוסף תשלום בגובה קבוע להקטנת הקרן. מכיוון שהקרן קטנה מחודש לחודש, גם הריבית על יתרת הקרן תקטן מחודש לחודש. זה יוצר מצב שבו ההחזר החודשי כולו (שהוא סכום של תשלום הריבית החודשית והתשלום השווה להקטנת הקרן) גם הוא יקטן מחודש לחודש.

ואחרון חביב הוא לוח שפיצר. כדי להבין איזו בעייה הוא בא לפתור (לטובתכם!), בואו נתעמק לרגע בשיטת הקרן השווה, בה ראינו שההחזר החודשי הכולל הולך וקטן מחודש לחודש. אם תחשבו על זה לרגע, תראו שיש בזה משהו קצת לא הגיוני. הרי אם אתם יכולים לעמוד בגובה ההחזר החודשי ההתחלתי, אז כנראה תוכלו לעמוד באותו החזר גם בחודש הבא וביתר התקופה. וכמו שראינו, תמיד עדיף להגדיל את ההחזר החודשי אם אפשר. לכן אם תכננתם החזרים בשיטת קרן שווה, ותוכלו לעמוד בזה לאורך זמן, אז עדיף כבר שכל ההחזרים החודשיים יהיו בגובה ההחזר ההתחלתי, במקום שהוא ירד עם הזמן. כלומר, עדיף שההחזר החודשי כולו (ריבית וקרן) יהיה קבוע. למעשה, זה נכון ברוב המקרים, מכיוון שההכנסה של רוב האנשים נשארת קבועה לאורך שנים (ועולה, בתקווה, כל כמה שנים) ולא יורדת מחודש לחודש, ולכן הכי הגיוני, הכי משתלם והכי קל לתכנון להתחייב להחזר חודשי בגובה קבוע, ולא כזה שיורד עם הזמן. לוח סילוקין כזה, בו ההחזר החודשי נשאר קבוע לאורך כל התקופה, הוא לא אחר מאשר לוח שפיצר. למעשה, ברוב העולם הוא ידוע פשוט בשם "לוח סילוקין קבוע" (בתרגום חופשי לאנגלית). גם ככה אין לכם מושג מיהו מר שפיצר שכנראה על שמו קוראים לשיטה בישראל.

כעת כשאתם מבינים קצת יותר במה מדובר, בואו נחזור רגע לשמועות על שיטת שפיצר: השיטה הרשעית שהמציא הבנק, בה הבנק מחליט שנשלם בתשלומים הראשונים המון מהריבית והקרן בקושי קטנה, ואז מי שרוצה לבצע פרעון מוקדם באמצע התקופה אוכל אותה בגדול כי כבר שילם את כל הריבית... אז ככה. קודם כל, בכל שיטת סילוקין הקרן מתחילה בסכום המקסימלי, וקטנה עם הזמן עד לסיום תקופת ההלוואה, בה היא בהכרח שווה לאפס (כי אין יותר חוב). ומכיוון שעכשיו אתם יודעים שכל חודש משלמים ריבית על יתרת הקרן מאז התשלום הקודם, ויתרת הקרן תמיד קטנה לאורך זמן, אז ברור שתשלום הריבית החודשי חייב לקטון עם הזמן. וזה אומר שבכל שיטה שבה מקטינים את הקרן, משלמים יותר ריבית בתחילת התקופה ופחות ריבית בסוף התקופה... פשוט כי תשלום הריבית משתנה בדיוק לפי יתרת הקרן. שיטת שפיצר אינה שונה משאר השיטות בעניין זה. אם תנסו לחשוב על לוח סילוקין קסום בו משלמים יותר ריבית בסוף התקופה מאשר בהתחלה, ואפשר לפרוש באמצע בלי לשלם את הריביות... אז בעצם המצאתם הלוואה בחינם. נכון שכיף לשנוא את הבנקים, אבל לצפות מהם להלוות כסף בלי לקבל ריבית זה קצם מוגזם (אם אתם באמת רוצים להיות הוגנים). שנית, הבנק לא סתם החליט באופן שרירותי כמה ריבית נשלם בתחילת התקופה וכמה בסופה כדי לעשוק אותנו. ניתן לנסח זאת כשאלה מתמטית: אם נרצה לקחת הלוואה בגובה נתון לתקופה נתונה, כך שההחזר החודשי יהיה קבוע, ומתוכו תשולם ריבית על יתרת הקרן באותו חודש ושאר התשלום ילך להקטנת הקרן, אז מה יהיה גובה ההחזר החודשי? ואפשר לפתור את החידה בעזרת חישוב לא מסובך (למי שלמד קצת מתמטיקה בתיכון) שיש לו פתרון אחד ויחיד. אחרי שיש בידינו את התשובה, שהיא גובה ההחזר החודשי הקבוע העונה על הדרישות בשאלה, אז אפשר פשוט לחשב חודש אחרי חודש מהי יתרת הקרן, מה הריבית שמשלמים על יתרת הקרן (חישוב אחוזים פשוט), ומה שנשאר מחסירים מהקרן, ועוברים לחודש הבא. מה שנקבל זה בדיוק את לוח שפיצר. זה הפיתרון המתמטי היחיד לשאלה, החישוב מכתיב את כל פרטי לוח הסילוקין, ואין לבנק אפשרות לשנות אותו גם אם ירצה.

ולסיום, כמו שראינו, ברוב המקרים באופן פרקטי אכן יותר משתלם ללכת על החזר חודשי קבוע, כלומר שפיצר, מאשר החזר שיורד עם הזמן כמו בשטית קרן שווה. זה יותר קל לתכנון, יותר תואם את אופן ההכנסות שלנו (לרוב משכורת קבועה), ויותר סביר שאם נוכל לעמוד בהחזרים הראשונים, אז נוכל לעמוד באותו סכום גם ביתר ההחזרים, ואז זה יותר משתלם הן מכיוון שמחזירים את הקרן יותר מהר והן מכיוון שנוכל לקצר כך את תקופת המשכנתא ולכן לקבל מהבנק תנאי ריבית יותר טובים. יכול להיות שבמקרים מיוחדים באמת יותר מתאים לתכנן החזר חודשי שיורד לאט עם הזמן, ואז אולי שיטת הקרן השווה תהיה יותר משתלמת.

אז זהו, עכשיו תוכלו לזרוק את המילה "שפיצר" בכל ארוע חברתי ולהיות מסמר הערב, ובאמת להבין על מה אתם מדברים. או לפחות לחלוק את הלינק להסבר הזה אם מישהו באמת ירצה לדעת :-)